באר היטב חשן משפט קמ״ב

מהדורה: תורת אמת 357

« Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 141 Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 143 »

1 דין סיוע המערער למחזיק בהזקתו ואם היה הסיוע בטעות. ובו ג סעיפים: אע"פ שאין חזקה בפחות מג' שנים אם הביא המחזיק עדים שהמערער הגביה סל פירות משדה זו על כתפו של המחזיק להוליכם לביתו של המחזיק לעצמו הוי חזקה מיד: הגה וי"א דה"ה אם המחזיק שלח דורון למערער מפירות שאוכל וקבלן ממנו הוי חזקה מיד שאם היה הקרקע שלו לא ה"ל לקבלן בתורת דורון אלא היה לו ליקח הכל טור בשם ר"ח ומכאן יש ללמוד ראובן ושמעון שיש להם ערעור ביחד על חזקת ישוב וקנה ראובן משמעון החזקה לשנה הרי הישוב לשמעון שאילו היתה החזקה לראובן לא היה קונה משמעון לשנה וה"ה בכל כיוצא בזה מרדכי סוף פ' חזקת וה"ה אם שכרו ממנו כדלקמן סימן קמ"ז: ואם טען המערער לפירות הורדתיו ושלו היו הפירות אבל הגוף לא מכרתי נאמן ואין בזה שום חזקה והני מילי בתוך ג' אבל אם יטעון לאחר ג' לפירות הורדתיו אין שומעין לו לפיכך אם הורידו לפירות צריך למחות בתוך שלשה להודיע שלפירות הורידו:

2 נפל הכותל שבין ראובן ושמעון ובנה ראובן הכותל והכניסו לגבול שמעון שטעה שלא היה מכיר מקום הראשון של הכותל אע"פ שסייעו שמעון בבנין לא הוי חזקה להחזיק במה שלקח מגבול שמעון כיון שהיה הסיוע בטעות אבל אם שמעון המסייע מודה שידע שהכניס ראובן בתוך שלו הוי חזקה אע"פ שלא ידע ראובן הבונה וקנה המקום שהכניס לתוך של שמעון מיד:

3 אם ראובן פתח חלון לחצר שמעון בפניו יש אומרים דלא הוי חזקה אפילו סייעו בפתיחתה ולהרמב"ם כיון שידע הניזק בפתיחת החלון ולא מיחה אינו יכול לחזור ולערער:

פירוש באר היטב חשן משפט קמ״ב

1 הגביה. כן פירש הרשב"ם אבל הרמב"ם והטור כתבו שסייע ללקט הפירות אחד אח' והגביהם מעל הארץ ונתנם לתוך כלי אחת ונראה דל"פ אלא מר אמר חדא כו' והמחבר נקט חדא מינייהו וה"ה לאידך עכ"ל הסמ"ע ועיין בתשובת מהרשד"ם סי' קט"ז ר"ו רכ"ו ורל"ד ובתשו' מהרי"ל סי' פ"א:

2 שכרו. במה שפירש הסמ״ע דבשכירות אפילו לעולם לא אמרי' דזבין דיניה כו' השיג עליו הט״ז וכתב דצ״ע דיש ראיה מפרק הזהב בבא מציעא דף נ״ו דבשכירות לעולם הוי כמכר ע״ש:

3 אין. פי' אפי' ליכא ריעותא דהגביה לו הפירות הנ"ל. סמ"ע:

4 הכותל. עיין בתשובת מהר"י לבית לוי סי' ב' דף ט' וסי' כ"ד דף קכ"ט ובתשובת מ"ע סי' מ"ב ובתשובת ן' ל"ב סי' ל"ז וסי' ע"ג ובתשובת ר"מ אלשיך ס"ס י"ד ובתשובת מהרי"ט סי' ק"ב וק"ו ועיין בתשובת מהרשד"ם סי' שכ"א מדין מחילה בטעות. ש"ך:

5 בטעות. עיין בהרש"ך ח"ב סי' ר"ח ובהר"י הלוי סי' צ"ז ובתשובה למהר"ש יונה ז"ל סי' ל"ו ובפליטת ב"י סי' כ"ד. כנה"ג:

6 חזקה. נ"ל דכאן כ"ע מודים דא"צ חזקת ג"ש וטענ' משום דאנן סהדי דמחיל וע"ל סימן קמ"ט ס"ט וסי' קנ"ג סט"ז. סמ"ע:

7 לחזור. ואפי' לא סייעו דס"ל דיש חזקה להיזק ראיה והא דקי"ל כר"ח בש"ס דצריך לסתום היינו כשמיחה לאלתר עיין בס' ב"ה מ"ש בזה ולקמן סי' קנ"ד ס"י פסק המחבר ומור"ם כהרמב"ם ע"ש. ש"ך:

« Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 141 Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 143 »